קיימות מעשית בחברת טמפו - דברים מעניינים ומפתיעים שלמדנו

יצאנו לסיור נוסף עם קבוצת מובילי הקיימות המופלאה שהתהוותה לה, כדי ללמוד קיימות הכי מעשית שיש בחברת טמפו.

הקבוצה הזו היא חלק מפורום מובילי קיימות שהוקם כמיזם משותף של "עיינה" ושל  יוזמת האנרגיה הטובה בהובלת הדס תדמור, במטרה לייצר הזדמנויות להפרייה הדדית, שיתופי פעולה ולמידה.

נשמח לשתף גם איתכם את הרשמים שלנו מהביקור.

מה למדנו?

טמפו היא חברה המייצרת משקאות קלים ושיכר ובעלת שליטה על מותגים רבים נוספים מיובאים או מיוצרים בארץ כמו יינות ברקן, בירה שפירא, משקאות חריפים, קפה ועוד.

החברה הוקמה על ידי משפחת בורנשטיין מעט לאחר קום המדינה והמשפחה מחזיקה בשליטה עד היום.

לפני יותר מ-10 שנים החברה החליטה לבצע שורת צעדי התייעלות וחדשנות שיאפשרו לה לחסוך בכסף ולצמצם את השפעותיה הסביבתיות. מאז וגם במבט לעתיד החברה מחפשת דרכים להתייעל.

אחד מפרויקטי הדגל הסביבתיים של טמפו הינו השימוש החוזר (Reuse) בבקבוקי הבירה של חצי ליטר. בשאיפה בעתיד הלא רחוק החברה תרחיב את השימוש החוזר גם בבקבוקי 330 מ"ל.

קיימים עוד פרויקטים רבים שניתן לספר עליהם. נציין כאן 5 מעוררי השראה במיוחד:

1. ביצוע ניתוח של זרימת החומרים בתהליך הייצור (MFCA), בעזרת המרכז להתייעלות במשאבים. באמצעות התוכנית המפעל איתר מקומות רבים שבהם ניתן לבצע התייעלות. בבחינת המקומות שבהם יש את מרבית הפסולת התגלו כמה ממצאים מפתיעים. ראשית, מרבית הפסולת מיוצרת אצל הצרכן. על כל 1 קילו פסולת אצל היצרן נוצרים 4 קילו פסולת אצל הצרכן.

   מבחינת פליטות גזי חממה, בקבוק זכוכית חדש מייצר 915 גרם שווה ערך פחמן דו חמצני (פד"ח), לעומת כ 531 גרם בזכוכית ממוחזרת (recycle) ורק 90-100 גרם בשימוש חוזר בבקבוק (בקבוק שהגיע חזרה מהצרכן - reuse) (וכן, בעת חישוב הפליטות נלקח בחשבון כלל מחזור החיים של התהליך, כולל השינוע של הבקבוק חזרה למפעל, שטיפתו והחזרתו לשימוש).

   משהו מעניין נוסף הוא שמספר הסבבים שבקבוק בירה בשימוש חוזר עושה הוא רק 7 סבבים בעוד שבאירופה מדובר על 25 סבבים! למה ישנו פער כזה? הרבה ממנו נובע מצרכנים שלא מבינים עד כמה הם יכולים להשפיע לטובה ואף לחסוך לעצמם כסף אם יקנו בקבוקים של חצי ליטר ויחזירו אותם לחנות.

2. התייעצות עם צוותי הייצור עצמם איפשרה לאתר מגוון פעילויות הנדרשות להתייעלות כגון הפרדה במקור, הקטנת פחתים והבנה מהי המשמעות של שימוש חוזר לעומת מחזור. התייעצות עם העובדים ברצפת הייצור יכולה לחבר עובדים לערכי החברה ולבצע השפעה גדולה בתהליכי התייעלות הן בפן הכספי וכן בהשפעת המפעל על הסביבה.

3. החברה משקיעה משאבים רבים גם במרכז חדשנות של סטארטאפים באמצעות חממת הפודטק FreshStart, כאשר לבסוף היא גם מאמצת חלק מהפתרונות שמיזמים אלו מייצרים. אחד מהם הוא חברת ALTECO שמאפשרת מדידת צריכת אנרגיה לכל צרכן אנרגיה ואיתור של אנומליות המרמזות על בזבוז משאבים.

4. הצמדת המרכז הלוגיסטי למרכז הייצור = חסכון אדיר בהובלות ומכאן בדלק ובזיהום אויר. זאת בנוסף לביצוע ההובלות בשעות הלילה ובכך הימנעות מהפקקים + אין משאית שחוזרת ריקה > בכל כיוון יש הובלה כלשהי.
   

5. הקמת מערכת של חברת AUGWIND הישראלית לאגירת אויר דחוס (ייצור בקבוקי הפלסטיק כרוך בניפוחם בלחץ אויר של 35 בר). התייעלות זו תביא לחיסכון של 15% מצריכת החשמל.

מה נאמר ומה נגיד? למדנו רבות! תודה למארחים שלנו על הלמידה ועל ההשראה!

---

הפוסט היה בעל ערך עבורכם? העלה לכם שאלות? הרהורים? תובנות? מוזמנות ומוזמנים לכתוב לנו בתגובה כאן למטה או במייל: Contact@AyanaVision.com.

ואם נראה לכם שהפוסט יכול לעניין או להועיל למישהו שאתם מכירים - תמיד אפשר להעביר הלאה.